ניהול ספרי חשבונות – פסילת ספרים

אם פקיד השומה שבדק את ספרי החשבונות של העסק מגיע למסקנה כי הם לא אמינים או לא נוהלו על-פי ההוראות, הוא יכול לסרב לקבל אותם, או בלשון המקובלת "לפסול אותם". בדרך כלל סטייה מהוראות ניהול הספרים גוררת בעקבותיה שתי סנקציות עיקריות:

  • פסילת ספרים עקב אי-רישום תקבול כאמור לעיל – בעקבות פסילה זו רשאי פקיד השומה שלא לקבל את ספרי החשבונות, ולא להסתמך עליהם בבואו לקבוע את השומה. אי-רישום תקבול בפעם השנייה בתוך שנה גורר פסילה אוטומטית גם של השנתיים האחרונות. הנישום יכול לערער בבית-המשפט על פסילת הספרים עוד לפני הוצאת שומה (תוך 45 יום מפסילת הספרים). פסילת הספרים גוררת בעקבותיה גם הוצאת "שומה לפי מיטב השפיטה" שסכומה גבוה בהרבה מהסכום שהצהיר עליו הנישום. בחוק נקבעו מספר סנקציות שאותן חייב מפקח המס להחיל על נישום בעת עריכת שומה שבאה בעקבות פסילת ספרים, כגון אי- התרת הוצאות ריבית או "ניכוי אינפלציוני". הנישום יכול לערער בבית-המשפט על השומה ועל פסילת הספרים בהליך אחד.

פסילת ספרים עקב ניהול ספרי החשבונות באופן שאינו תואם את ההוראות (אך לא בעקבות אי-רישום תקבול), או עקב תוצאות עסקיות שאינן סבירות (למשל רווח גולמי הנמוך במידה ניכרת מהמקובל בענף). במקרה כזה מוציא פקיד השומה הודעת "פסילת ספרים" וכן "שומה על-פי מיטב השפיטה", והנישום רשאי לערער על פסילת הספרים בפני "ועדה לקבילות פנקסים" שפסיקתה היא סופית, או לערער ישירות בבית-המשפט הן על פסילת הספרים והן על גובה השומה.

השארת תגובה