כפי שכתבתי בהקדמה לפרק ארוך זה, אני מעדיף את החברה על פני עצמאי מסיבות רבות. יחד עם זאת, עלויות הניהול של חברה גבוהות מאלה של עסק עצמאי, ולמעשה, רק מגודל מסוים של עסק, או בענפים שבהם קיים סיכון רב (ענפים שבהם קיימת עונתיות רבה או שהרווח בהם מגיע זמן רב לאחר ביצוע ההשקעות), עדיף לפעול באמצעות חברה. עסקים קטנים, שבהם הסיכון העסקי קטן, עדיף שיפעלו כעצמאי. להלן רשימת הנושאים שבהם עלויות הניהול של חברה גבוהות מזה של עצמאי:
הקמת חברה – נעשית באמצעות רשם החברות. יש לפנות לעורך דין או רואה חשבון על מנת להכין את מסמכי הייסוד. עלויות ההקמה מורכבות מאגרת הרישום שעלותה כ – 2,500 ₪, ומשכר הטרחה של רו"ח או עו"ד שינועו בין 500 ₪ ועד ל – 10,000 ₪, תלוי במורכבות ההסכמים בין בעלי המניות.
אגרה שנתית – חברה משלמת אגרה שנתית לרשם החברות. סכום האגרה נכון לשנת 2013 הוא כאלף ₪ והוא צמוד למדד המחירים לצרכן. תשלום לאחר 28 בפברואר של אותה שנה, יגרור קנס בשיעור 40% מגובה האגרה.
פירוק חברה – כאשר חברה מסיימת את דרכה היא חייבת להתפרק. אם היא לא תעשה זאת יהיה עליה להמשיך ולשלם אגרה שנתית, ולהגיש דוחות לשלטונות המס. פירוק חברה נעשה באמצעות עו"ד ועלותו בין 2,000 ₪ ל – 20,000 ₪, תלוי במורכבות הפירוק. לא מדובר בעלויות פירוק של חברות ענק שנכנסו להליך על כינוס נכסים, אלא של פירוק חברה פרטית שסיימה את חייה ללא חובות.
ראיית חשבון – חברה חייבת בשירותי רואה חשבון, אשר תפקידו הרשמי הוא לבקר את הדוחות הכספיים שלה. למעשה, רואה החשבון מספק שירותים רחבים ברה יותר למשל, ניהול חשבונות, יעוץ מס, יעוץ עסקי ועוד.